דלג לתוכן
מצפן הבוחר

רקע

איך עובדות הבחירות בישראל

שמונה כרטיסיות, כל אחת נקראת בחצי דקה. כל המספרים מלווים בקישורים למקורות רשמיים.

  1. 01

    על מה בעצם מצביעים בישראל

    בישראל כל המדינה היא אזור בחירה אחד. אין חבר כנסת "מהאזור שלכם", ובפתק ההצבעה אין אף שם משפחה.

    אתם מצביעים עבור רשימת המועמדים של המפלגה במלואה. הרשימה סגורה: המפלגה קובעת בעצמה את סדר המועמדים לפני יום הבחירות, והמצביע אינו משנה אותו. קיבלה מפלגה 8 מנדטים — יקבלו אותם שמונת האנשים הראשונים ברשימתה.

    גם ראש הממשלה אינו נבחר ישירות: את זהותו קובע מאזן הכוחות בכנסת רק לאחר ספירת הקולות. בחירות ישירות לראשות הממשלה נערכו שלוש פעמים בלבד — ב-1996, ב-1999 וב-2001 — ולאחר מכן בוטלו.

    המבנה שונה מזה שברוסיה, באוקראינה או בבלארוס, שם חלק מחברי הפרלמנט נבחרים באזורי בחירה ולכל אזרח יש נציג "משלו". כאן אין דבר כזה לאיש.

    • כל המדינה היא אזור בחירה אחד; 120 מנדטים מתחלקים באופן יחסי בין הרשימות
    • מצביעים לרשימת מועמדים סגורה: סדר המועמדים נקבע על ידי המפלגה לפני הבחירות והבוחר אינו משנה אותו
    • ראש הממשלה אינו נבחר בבחירה ישירה; בחירות ישירות לראשות הממשלה נערכו רק ב-1996, ב-1999 וב-2001
    • בפתק ההצבעה אין שמות מועמדים — רק אות הרשימה ושם הרשימה

    מקורות: חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 — הנוסח המלא · חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב] — נוסח החוק (ויקיטקסט) · ועדת הבחירות המרכזית

  2. 02

    מהו מנדט ומניין מגיעים ה-120

    מנדט הוא מושב אחד בכנסת. בסך הכול יש 120, המספר מעוגן בחוק-יסוד: הכנסת ולא השתנה מאז הבחירות הראשונות ב-1949.

    מחיר המנדט אינו קבוע — מחשבים אותו לאחר ספירת הקולות. לוקחים את סך הקולות הכשרים לרשימות אשר עברו את אחוז החסימה ומחלקים ב-120. מתקבל "המודד" — מחירו של מושב אחד. את קולותיה של כל רשימה מחלקים במודד, והחלק השלם הוא מספר המנדטים שלה.

    סדר הגודל: בשנת 2022 הוכרו 4 764 742 פתקי הצבעה ככשרים, ומחירו של מושב היה כ-36–39 אלף קולות. מפלגה בת 10 מנדטים היא כ-370 אלף בני אדם.

    כדי להרכיב ממשלה ולקיים אותה נדרשת תמיכה של 61 מנדטים מתוך 120.

    • בכנסת 120 מושבים; המספר קבוע בחוק יסוד: הכנסת ולא השתנה מאז 1949
    • המודד (מחיר המנדט) = סך הקולות לרשימות שעברו את אחוז החסימה ÷ 120; מחושב אחרי הבחירות
    • בחירות 2022: 4,764,742 קולות כשרים, אחוז הצבעה 70.63%
    • לממשלה יציבה נדרשת תמיכה של 61 חברי כנסת לפחות

    מקורות: חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 — חלוקת המנדטים (סעיפים 81–84) · חוק-יסוד: הממשלה (נוסח מלא, נבו) · תוצאות הבחירות לכנסת ה-25 (1 בנובמבר 2022)

  3. 03

    אחוז החסימה: 3.25% ומדוע קול עלול לרדת לטמיון

    כדי להיכנס לכנסת על רשימה לקבל לפחות 3.25% מהקולות הכשרים. זהו סעיף 81 לחוק הבחירות לכנסת, ובבחירות 27 באוקטובר 2026 הכלל חל ללא שינוי.

    3.25% מתוך 120 הם 3.9 מושבים. בפועל רשימה שעברה את אחוז החסימה מקבלת מיד לפחות 4 מנדטים.

    לא הגיעה לסף — וקולותיה אינם עוברים למפלגה ה"שנייה בהעדפה". הם יוצאים כליל מן החישוב, ו-120 המנדטים מתחלקים בין הרשימות שעברו. בעקיפין הדבר מיטיב עם הרשימות הגדולות.

    כך זה נראה:

    • 2022: מרצ — 150 793 קולות, חסרו 4 062. בל"ד — 138 617. יחד עם הבית היהודי (56 775) — יותר מ-346 אלף פתקים ללא מנדט אחד.
    • אפריל 2019: הימין החדש — 138 598 קולות, חסרו פחות מאלף וחמש מאות.
    • אחוז החסימה הוא 3.25% מהקולות הכשרים; קבוע בסעיף 81 לחוק הבחירות לכנסת, והועלה לרמה זו במרץ 2014
    • אחוז החסימה הועלה שלוש פעמים: 1% (1951) ← 1.5% (1992) ← 2% (2003/2006) ← 3.25% (2014)
    • 3.25% ≈ 3.9 מנדטים; רשימה שעברה את אחוז החסימה מקבלת 4 מושבים לפחות
    • 2022: מרצ 150,793 קולות (חסרו 4,062), בל"ד 138,617, הבית היהודי 56,775 — יחד למעלה מ-346 אלף קולות ללא מנדטים
    • אפריל 2019: הימין החדש 138,598 קולות — חסרו פחות מ-1500
    • קולות של מפלגה שלא עברה את אחוז החסימה אינם עוברים למפלגה אחרת — הם יוצאים מהחישוב לחלוטין

    מקורות: חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969, סעיף 81 — אחוז החסימה · מרכז המחקר והמידע של הכנסת: אחוז החסימה הארצי — סקירה משווה (PDF) · המכון הישראלי לדמוקרטיה: "הקולות האבודים" (פרופ' עופר קניג) · המכון הישראלי לדמוקרטיה (אנגלית): A Lower Threshold is Not the Electoral Reform Israel Needs, 24.10.2025 — מאשר כי אחוז החסימה של 3.25% נשמר לקראת הבחירות ב-2026

  4. 04

    שיטת בדר-עופר והסכמי עודפים

    את המנדטים שנותרו לאחר החלוקה ב"מודד" מחלקים לפי שיטת בדר-עופר — היא שיטת ד'הונדט.

    הכלל אחד: עבור כל רשימה מחשבים "קולות ÷ (מנדטים שכבר התקבלו + 1)". מי שהתוצאה אצלו גבוהה יותר — מקבל את המושב.

    דוגמה. המודד 40 000, נותר מנדט אחד.

    • א': 1 000 000 קולות, 25 מנדטים → 1 000 000 ÷ 26 = 38 461
    • ב': 200 000 קולות, 5 מנדטים → 200 000 ÷ 6 = 33 333
    • ג': 340 000 קולות, 8 מנדטים → 340 000 ÷ 9 = 37 778

    המושב עובר אל א'.

    אך אם ב' וג' חתמו על הסכם עודפים, בחישוב זה רואים אותן כרשימה אחת: (200 000 + 340 000) ÷ 14 = 38 571. יותר מאשר אצל א' — המנדט עובר לגוש, ובתוך הגוש מקבלת אותו ג'.

    ההסכם תקף רק אם שני השותפים עברו את אחוז החסימה.

    • שיטת בדר-עופר = שיטת ד'הונט; קרויה על שם חברי הכנסת יוחנן בדר ואברהם עופר
    • נוסחת המנדט העודף: קולות הרשימה ÷ (מספר המנדטים שלה + 1); המנה הגבוהה ביותר זוכה במושב
    • הסכם עודפים מחבר שתי רשימות רק לצורך חישוב המנדטים העודפים — הקולות אינם מתערבבים
    • הסכם עודפים בטל אם אחד השותפים לא עבר את אחוז החסימה
    • שתי רשימות רשאיות לחתום על הסכם עודפים אחד בלבד, והוא נחתם לפני יום הבחירות

    מקורות: חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969, סעיפים 81–84 — חלוקת המנדטים והסכמי עודפים · המכון הישראלי לדמוקרטיה: "כל מה שרציתם לדעת על הסכמי עודפים" · חוק בדר-עופר — היסטוריה ומנגנון (עברית)

  5. 05

    למי יש זכות הצבעה והאם צריך להיות בישראל

    רשאי להצביע אזרח ישראלי אשר מלאו לו 18 ביום הבחירות, הרשום בפנקס הבוחרים ושבית המשפט לא שלל ממנו זכות זו. הפנקס נערך אוטומטית על פי מרשם האוכלוסין — אין צורך להגיש בקשה.

    העיקר, שכמעט איש אינו מצפה לו: ביום הבחירות יש להימצא פיזית בישראל. אין הצבעה בדואר, אין הצבעה בקונסוליה ואין ייפוי כוח.

    בחו"ל מצביעים רק עובדים בתקן של הנציגויות הישראליות, שליחי הסוכנות היהודית וארגונים קרובים לה, בני זוגם וילדיהם עד גיל 20 המתגוררים עמם, ויורדי ים בהפלגה. זה הכול.

    קיבלתם אזרחות לאחרונה — הקפידו לבדוק את עצמכם בפנקס: הוא נסגר מראש, ועלולים שלא להספיק להיכנס אליו אוטומטית.

    • זכות הצבעה: אזרחות ישראלית + גיל 18 ביום הבחירות + רישום בפנקס הבוחרים + היעדר שלילת זכות בפסק דין
    • הרישום בפנקס הבוחרים אוטומטי, לפי מרשם האוכלוסין; אין צורך להירשם בנפרד
    • אפשר להצביע רק פיזית בשטח ישראל — אין הצבעה בדואר או בקונסוליה לאזרחים רגילים
    • בחו"ל מצביעים רק עובדי נציגויות ישראל בשכר, שליחי הסוכנות היהודית (עם בני זוגם וילדיהם עד גיל 20) וימאים בהפלגה
    • אסירים, חיילים ומאושפזים מצביעים בקלפיות מיוחדות

    מקורות: כל-זכות: הזכות לבחור לכנסת (תנאים, מסמכים, טלפוני מידע) · כל-זכות: הצבעה בנציגויות ישראל בחו"ל · המכון הישראלי לדמוקרטיה: מי לא יוכל להצביע ביום הבחירות · חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 — פנקס הבוחרים וסדרי ההצבעה

  6. 06

    היכן הקלפי שלי ומה להביא

    הקלפי נקבעת לפי כתובת המגורים הרשומה בתעודת הזהות. לא ניתן לבחור קלפי אחרת. כך מאתרים אותה:

    • באתר משרד הפנים (השירות לבחירות לכנסת ה-26 טרם נפתח, נכון לסוף יולי 2026);
    • בטלפון 1-800-101-975 או 073-2458358;
    • ב-SMS או בוואטסאפ למספר 053-3801464;
    • בהודעה לבוחר המודפסת, הנשלחת בדואר.

    אין חובה להביא את ההודעה לבוחר. חובה להציג תעודה עם תמונה — אחת מחמש: תעודת זהות (לרבות ביומטרית), דרכון ישראלי בתוקף, רישיון נהיגה ישראלי בתוקף עם תמונה, תעודת חבר כנסת או תעודה צבאית בתוקף. צילום אינו מתקבל.

    הקלפיות פועלות בין 07:00 ל-22:00; ביישובים שיש בהם עד 350 בוחרים, בבתי חולים ובבתי כלא — בין 08:00 ל-20:00. מי שהתייצב בתור לפני שעת הסגירה — יצביע.

    • הקלפי נקבעת לפי כתובת הרישום בתעודת הזהות; אי אפשר להחליף אותה לפי בקשה
    • מתקבלות חמש תעודות עם תמונה: תעודת זהות, דרכון ישראלי בתוקף, רישיון נהיגה ישראלי, תעודת חבר כנסת, תעודה צבאית בתוקף
    • צילום של תעודה אינו מתקבל; אין חובה להביא את הודעת הבוחר
    • שעות פתיחה: 07:00–22:00; ביישובים עד 350 בוחרים, בבתי חולים ובבתי סוהר — 08:00–20:00
    • ערוצי מידע של משרד הפנים: 1-800-101-975, 073-2458358, SMS/וואטסאפ 053-3801464

    מקורות: כל-זכות: הזכות לבחור לכנסת — מסמכים, שעות פתיחה, איך למצוא את הקלפי · חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969, סעיף 72 (שעות ההצבעה) וסעיף 74 (זיהוי הבוחר) · ועדת הבחירות המרכזית

  7. 07

    כיצד נראה פתק ההצבעה: אותיות במקום שמות

    בתא ההצבעה אינכם מסמנים סימון. לפניכם ערימות של פתקים לבנים קטנים — פתק אחד לכל רשימה. לוקחים את הפתק הדרוש, מכניסים אותו למעטפה, סוגרים אותה ומטילים אותה לקלפי.

    על הפתק מופיע קוד האותיות של הרשימה באותיות גדולות ושם המפלגה באותיות קטנות. את הקוד, בן שתיים או שלוש אותיות עבריות, מקצה ועדת הבחירות המרכזית; המפלגות נאחזות בקודים שלהן ומדפיסות אותם בכל הפרסומים. הקוד, ולא השם, הוא שקובע את קולכם.

    מה שחשוב:

    • אין פתק של המפלגה שלכם — אמרו זאת לוועדת הקלפי, היא מחויבת להוסיף פתקים.
    • קוד שנכתב בכתב יד על פתק חלק — תקף.
    • שני פתקים שונים במעטפה — הקול פסול; שני פתקים זהים נספרים כקול אחד.
    • אל תוסיפו דבר: סימונים עלולים לפסול את הפתק.

    בררו מראש את הקוד של המפלגה שלכם.

    • ההצבעה על נייר: פתק הצבעה עם אות הרשימה מוכנס למעטפה
    • את אות הרשימה מקצה ועדת הבחירות המרכזית; באותה אות משתמשים גם בתעמולה
    • פתק שנכתב בכתב יד עם האות הנכונה — כשר
    • שני פתקים שונים במעטפה פוסלים את הקול; שני פתקים זהים נספרים כאחד
    • סימונים זרים על הפתק עלולים לפסול אותו

    מקורות: חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 — אות הרשימה, סדרי ההצבעה וכשרות פתקי ההצבעה · ועדת הבחירות המרכזית · ועדת הבחירות המרכזית בפורטל gov.il

  8. 08

    מה קורה לאחר הבחירות

    הבחירות אינן מסתיימות בספירת הקולות — בה הכול מתחיל.

    לאחר פרסום התוצאות הרשמיות הנשיא מתייעץ בתוך 7 ימים עם כל הסיעות ומטיל את הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת. לאו דווקא על ראש המפלגה הגדולה ביותר — אלא על מי שסיכוייו לאסוף 61 מנדטים גדולים יותר.

    מכאן ואילך לוחות הזמנים נוקשים (חוק יסוד: הממשלה, סעיפים 7–11):

    • 28 ימים, והנשיא רשאי להאריך בסך הכול ב-14 נוספים — 42 ימים לכל היותר.
    • לא הצליח — בתוך 3 ימים המנדט עובר לחבר כנסת אחר: 28 ימים ללא הארכה.
    • שוב לא — 61 חברי כנסת רשאים להודיע לנשיא בכתב על מועמד מסוים, ולרשותו 14 ימים.
    • איש לא הצליח — הכנסת מתפזרת ונקבעות בחירות חדשות.

    כך עברה ישראל חמש מערכות בחירות בפחות מארבע שנים: מאפריל 2019 ועד נובמבר 2022.

    • הנשיא מטיל את הרכבת הממשלה בתוך 7 ימים מפרסום התוצאות (חוק יסוד: הממשלה, סעיף 7)
    • המועמד הראשון: 28 ימים + הארכה של עד 14 ימים בסך הכול = 42 ימים לכל היותר (סעיף 8)
    • המועמד השני: ממונה בתוך 3 ימים מכישלון הראשון, ומקבל 28 ימים ללא הארכה (סעיף 9)
    • המועמד השלישי: ממונה לפי דרישה בכתב של 61 חברי כנסת, ומקבל 14 ימים (סעיף 10)
    • בכישלון מלא הכנסת מתפזרת ונקבעות בחירות חדשות (סעיף 11)
    • הממשלה נכנסת לתפקידה לאחר הבעת אמון בכנסת
    • תקדים: מאפריל 2019 עד נובמבר 2022 נערכו בישראל חמש מערכות בחירות

    מקורות: חוק-יסוד: הממשלה — נוסח מלא, סעיפים 7–11 (נבו) · המכון הישראלי לדמוקרטיה: תהליך הרכבת הממשלה

  9. 09

    מדוע מפלגה קטנה יכולה להכריע הכול

    אף מפלגה בכל תולדות ישראל לא קיבלה 61 מנדטים בכוחות עצמה. הממשלה היא תמיד קואליציה.

    מכאן העיקר: המנדט מומר לא לעמדה אלא לגוש. מפלגה בעלת 5 מושבים, שבלעדיה יש לקואליציה 58 במקום 61, מכתיבה תנאים בעוצמה רבה יותר ממפלגה בעלת 20 מנדטים שאין לה לאן ללכת. זו אינה תקלה של השיטה אלא האריתמטיקה שלה.

    לכן לפני ההצבעה כדאי להפריד בין שתי שאלות:

    1. עד כמה המפלגה קרובה לי בהשקפותיה. 2. עם מי היא מוכנה לשבת בממשלה ועל מה תוותר לשם כך.

    השנייה חשובה לעיתים קרובות יותר. ההסכמים הקואליציוניים מתפרסמים לאחר החתימה, ומהם ניתן לראות מה כל מפלגה השיגה בפועל.

    ועוד: מפלגה באופוזיציה אינה מממשת את מצעה כלל.

    • לממשלה נדרשת תמיכה של 61 מתוך 120 חברי כנסת; אף מפלגה מעולם לא השיגה תוצאה כזו לבדה
    • כל ממשלות ישראל היו ממשלות קואליציה
    • ההסכמים הקואליציוניים מתפרסמים לאחר החתימה
    • הממשלה נופלת אם הכנסת מביעה אי-אמון או מחוקקת חוק להתפזרותה

    מקורות: חוק-יסוד: הממשלה (נבו) · המכון הישראלי לדמוקרטיה: תהליך הרכבת הממשלה והסכמים קואליציוניים

  10. 10

    שלוש תפיסות מוטעות שעולות ביוקר

    "אצביע בקונסוליה או בדואר". לא. בחו"ל מצביעים רק עובדי הנציגויות הישראליות במשרות קבועות, שליחי הסוכנות היהודית ובני משפחותיהם ויורדי ים בהפלגה. כל השאר חייבים להימצא בישראל פיזית — תכננו את נסיעותיכם מראש.

    "הקול שלי למפלגה קטנה יגיע לכל הפחות למישהו". לא יגיע. רשימה שלא עברה 3.25% יוצאת מן הספירה כולה; הקולות אינם עוברים למפלגה "דומה". ב-2022 אבדו כך יותר מ-346 אלף קולות בשלוש רשימות בלבד.

    "אני אזרח, ולכן אני ברשימות". ככל הנראה כן — אך לא בהכרח, אם תעודת הזהות התקבלה לאחרונה או אם עברתם דירה. פנקס הבוחרים נערך למועד קבוע ואינו משתנה לאחר מכן. לפני הבחירות המקומיות של 2024 שליש מהעולים החדשים לא ידעו היכן להצביע. בדקו את עצמכם מיד עם פתיחת השירות של משרד הפנים.

    • הצבעה בחו"ל פתוחה רק לעובדי נציגויות ישראל, לשליחי הסוכנות היהודית (עם בני זוגם וילדיהם עד גיל 20) ולימאים בהפלגה
    • קולות של רשימה שלא עברה את אחוז החסימה של 3.25% אינם עוברים למפלגה אחרת — הם מוצאים מהחישוב
    • 2022: מרצ, בל"ד והבית היהודי אספו יחד למעלה מ-346 אלף קולות ולא קיבלו אף מנדט
    • פנקס הבוחרים נערך לפי מרשם האוכלוסין בתאריך קובע ואינו מתעדכן לאחר מכן
    • סקר לפני הבחירות המקומיות 2024: כשליש מהעולים החדשים לא ידעו את כתובת הקלפי שלהם

    מקורות: כל-זכות: הצבעה בנציגויות ישראל בחו"ל · חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969, סעיף 81 — אחוז החסימה · המכון הישראלי לדמוקרטיה: "הקולות האבודים" · NEWSru.co.il: סקר — שליש מהעולים החדשים אינם יודעים היכן להצביע (בחירות מקומיות 2024)

עכשיו אפשר לגשת לשאלון

14 שאלות, ארבע דקות. התוצאה — התאמה לכל המפלגות, ולא לשלוש המובילות.

התחל את השאלון